שעה קלה על כלכלה (ופוליטיקה): איך ממשלת שמאל תטפל יותר טוב בכלכלה

יעקב לקס השיב לשאלה שנשאלה באתר "דעתן": איזו ממשלה תטפל טוב יותר בבעיית יוקר המחייה בישראל? ממשלת שמאל או ממשלת ימין? התשובה התארכה ואנחנו מביאים אותה כאן

 השאלה הזו אינה שלי-או-ביבי, כמו שאוהבים אצלנו להציג אותה, גם כאן*. הבחירות בארץ, להזכיר לכולם הן על רשימות ועל דרך ולא בחירות ישירות לראשות הממשלה.

מי שמכוון ל"כאילו בחירות ישירות" הם אנשי הימין החברתי שהסיסמה שלהם היא:
"תסמכו עלי, אני נראה טוב בטלויזיה.." או:
"תסמכו עלי, הייתי ב"יחידה..", או:
"תסמכו עלי, יש לי נוסחת קסמים.."
הדוגמה העכשוית היא החצופה מכולן.
הימין, בהנהגת נתניהו, בהתנהגות של כלכלן "מצטיין" (תואר שהוא מפיץ בהצלחה לתודעה שלנו, אבל בלי שום ביסוס אמיתי, חוץ מההטבות למגזר הפיננסי) פתח בכלכלה הישראלית בור של 13 – 15? מיליארד שקלים! (וזה בלי הוצאות המלחמה הנוכחית).
את הבור הזה היה יכול לסתום במיסוי על הרווחים הכלואים 27 מיליארד שקלים, אבל אותם הוא נתן ל"חברים" (אחד מאלה, אינטל, לקח את הכסף ופתח מפעל ייצור בהולנד, שיעסיק שם 1500 עובדי היי-טק).
אז איפה החוצפה? הבחירות הוקדמו, כי ביבי לא יכול להעביר את התקציב. למה? כי שותפי קואליציה שביבי ניסה לגייס להעברת התקציב לא הסכימו להכבדה על השכבות הלא עשירות.
אז מה עשה ה"קוסם הכלכלי"? הוליך אותנו לבחירות ובחוצפתו הרבה הוא לא מספר לנו מה יעשה אם חלילה תיבחר שוב ממשלת ימין (והיזכרו בעימותים אובמה-רומני, שם דיברו על פרטי הפרטים של התקציב). וכדי שלא נשאל שאלות הסלימו את העימות בדרום.

ומכאן על השוואת דרכי הימין לדרכי השמאל ברווחת הציבור (בעיקר לא תקציבי "רווחה", אלא רווחת הציבור באמת).

התודעה שלנו כוונה לתבנית השגויה שלפיה: "ימין" = "שונאי ערבים" ו"שמאל" = "אוהבים ערבים".
מונחי "שמאל-ימין" התקבעו בעקבות המהפכה הצרפתית לפי מיקומם של מהפכנים בשמאל האולם ומלוכנים בימינו.
עכשו בואו ונבחן עוד מילים של כלכלנים שמשתמשים בשפה משלהם, נקרא לה "כלכלית", כדי לגרום למי שאינו מדבר באותה שפה לחשוב שהם יודעים משהו שהוא אינו יודע ושהוא טמבל ושבעניני כלכלה צריך לסמוך על ה"מומחים" (וזה גם אנטי-דמוקרטי).
אז ב"כלכלית" מדברים על "היחסים בעקומת התמורה בין עבודה להון" ו"הקוסם" (נתניהו, צייר לי פצצה) נזכר במסע האלונקות שלו מהטירונות ומדבר על "האיש השמן והאיש הרזה".

אבל השאלה היא מי יטפל טוב יותר בהתייקרויות!
כאן יש הבדל מהותי בין גישת השמאל שרואה כלכלה כשייכת לכולנו, לבין גישת הימין שמדבר, ב"כלכלית" על "טובת המשק", בתמצית:
שמאל – לכולנו יותר טוב, הכלכלה טובה.
ימין – הבורסה עולה, הכלכלה טובה.

אבל השאלה היא מי יטפל טוב יותר בהתייקרויות!
עכשו אנסה להשיב 🙂
גישת הימין היא הורדת מחירים (זה שהם עולים, זו תקלה, או ש"המצב קשה – צריך להדק את החגורה"). השיטה של הימין. איך הימין מוריד מחירים?

1. על-ידי הורדת השכר של שכירים והרווחים של עצמאיים זעירים.
מכריזים על הועדים כ"אויבי המשק" שדואגים רק לטובתם, מעבידים עובדי קבלנים בשכר עושק, דואגים שיהיו תמיד עובדים זרים שיפחידו עובדים מדרישה להגדלת השכר, פוגעים בקביעות בעבודה, לא מעלים שכר מינימום, מפריטים כל מה שזז כדי לפגוע בעובדים מאורגנים, כל מה שאנחנו מכירים, בין אם זה קרה לנו עצמנו או שזה קרה למישהם בסביבתנו. וגם על ידי יצירת "מלאי" של מובטלים שיאיים על מי שעובדים ומשתכרים. על כך כאן תיכף.

2. על ידי יצירת אבטלה.
ב"כלכלית" זה נקרא "פתיחת השוק לתחרות".

בעברית-ללא-כלכלנים, מייבאים חולצות ונעלים ומה-לא מארצות שמהן היבוא זול במיוחד.
זה יכול להיגרם על-ידי ייצור זול במיוחד, שכר עבודה נמוך (סין, הודו, אינדונזיה), או שהיבוא מהן הוא ב"כלכלית" ב"מחירי היצף".
מחירי היצף נגרמים כשבתוך המדינה מוכרים מדים למשטרה ב-100 אבל ליצוא מוכרים אותם ב-50 (וזה יכול להיות גם נעלים לצבא, או תחמושת שנותנים במתנה שנקראת "מענק").

בהמשך המפעלים שמייצרים מדים לצבא במצפה רמון או תחמושת לצבא בתע"ש (לא נגלה איפה) נעשים "מיותרים", המפעלים מפסידים, כי לא קונים את תוצרתם והפועלים מפוטרים ומצטרפים למחנה הגדל של מובטלים. ואת המובטלים הממשלה לא סופרת פעמיים, פעם אחת זה אחרי שחדלים לבוא ולהירשם, כי כבר לא זכאים לדמי אבטלה ומי שלא נרשם לא קיים. ופעם נוספת, ציבורית, כשמכריזים עליהם שהם עצלנים שלא רוצים לעבוד, כי דמי האבטלה והבטחת הכנסה גבוהים מדי וכיוצא באלה חצאי אמיתות ושקרים שלמים.
לזה קוראים ב"כלכלית" "יבוא של אבטלה". ובעברית-ללא-כלכלנים, עם החולצות והגרבים הזולים מסין אנחנו מביאים משם גם אבטלה לעובדים הישראליים, שהזלת המחירים כבר לא תעזור להם, כי גם החולצה מסין יקרה להם עכשו יותר מהחולצה שהם ייצרו קודם.

אז מה השמאל יעשה, אם אתם תצטרפו אלי ותבחרו בשמאל?
השמאל יטפל במחירים בשתי גזרות:

1. במניעת עושק על-ידי יצרנים ומשווקים מקומיים.
יש מפעלי ייצור, לרוב הם אלה שנמצאים בשליטת המגזר הפיננסי, שבהם "בעלי השליטה" "גוזרים קופון" דרך משכורות עתק לעצמם ולמנהלים. הקטנת הרווחים והשכר הגבוה עד כדי עושק היא אחד המפתחות להורדת מחירים (קוטג' לדוגמה – מחיריו הגבוהים נגרמים לא בשל מחיר החלב שהוא זול, אלא בשל רווחים מוגזמים למפעלי העיבוד ולרשתות השיווק). וגם בהסרת הלחץ ומוסר התשלומים הרע שמפעילים היצרנים הגדולים על יצרני המשנה שלהם, שחלקם עצמאיים קטנים שגם הם לא גומרים את החודש, וגם בהקטנת הלחץ של רשתות שיווק על הספקים שלהם שגם אלה חלקם עצמאיים קטנים שלא גומרים את החודש.

2. בהעלאת השכר של העובדים.
זה אמנם לא יוריד את המחירים, אבל מה שמעניין אותנו באמת זה "איך גומרים את החודש" והאפשרות לרבים יותר "לגמור את החודש" היא דרך הגדלת ההכנסות, שהיא שקולה כנגד הורדת המחירים.

3. ומי ישלם?
ב"כלכלית" "הפעלת גומי ייצור מובטלים יוצרת צמיחה ללא השפעות אינפלציוניות" ובעברית-ללא-כלכלנים, מובטלים וציוד שיופעלו לייצור חולצות ואפודים לצבא ומדים למשטרה יביאו גם להרחבת מעגל משלמי המס, על שכר הוגן משלמים גם מס. לא פחות חשוב הגדלת המס על רווחים של העשירים הגדולים, בעלי שכר המיליונים, על החברות, על הבנקים.
זה עוד הבט, אולי החשוב באמת, של שוויון בנטל.

אז השאלה מי יטפל טוב יותר בהתייקרויות היא לא השאלה הנכונה.
השאלה הנכונה היא מי יקדם את החברה בישראל להיות חברה טובה יותר.
השמאל יקדם את החברה בישראל להיות חברה טובה יותר.
הימין יקדם את "החברה לישראל" (בשליטת ה"עופר") להיות חברה מרוויחה יותר.

אז בקלפי תזכרו את זה!

_____________
*  להלן עוד תשובה שנכתבה באתר "דעתן":
חווה כנפו
שלי יחימוביץ לא מתאימה להיות בועד הבית שלי אין לה עוד מספיק ניסיון לזה אז הסקר ההזוי הזה מתאים להוזים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: