כוחן של מילים

פתחי אמארה, מועמד לפריימריס הקרובים במפלגת העבודה, כותב על הזעם בשעת מלחמה, וקורא לכולנו לשנות קצת כיוון

הטיסה מאילת לנתב"ג, כמעט הגיעה ליעדה ואז נשמע קולה של הדיילת שבישרה שהנחיתה מתעכבת. רוב הנוסעים נותרו שקטים חוץ מאחת, גברת בגיל העמידה שמיד החלה לצעוק קריאות גנאי שהפכו עד מהירה לקריאות להרג ערבים ולהרג ילדי עזה. ניסיתי להסות אותה, להסביר לה שהרג ילדים הוא לא הפתרון, אך הגברת המשיכה בשלה.

בסופו של דבר נחתנו בשלום, אבל החוויה הזו חידדה אצלי את ההבנה שגם בשעת מלחמה, טוב נעשה כולנו באם נשמור על שיח ראוי. התלהמות מילולית עלולה להביא בעקבותיה גם אלימות פיזית ומעבר לזה, היא פועל יוצא של קהות חושים מסוכנת. קהות חושים באשר לסבל של אחרים, בטח אם הם ילדים.

מלחמה היא זמן לאחדות לאומית, להתלכדות סביב הערכים המשותפים ולערבות הדדית בין אזרחי המדינה, אבל מלחמה היא גם זמן שבו ערך חיי האדם משני צידי המתרס יורד. העובדה שבעזה לא רגישים לשלומם של ילדי ישראל, אסור לה שתוביל לקהות חושים הפוכה. מחובתנו לעשות כל מה שצריך בכדי להגן על תושבי הדרום, אך לעשות זאת מכורח ולא מהתלהמות.

ילדים הם ילדים, ולא משנה אם הם גרים בעזה, בשדרות, בתל-אביב או באום אל פאחם ומחובתנו לדאוג לשלומם. יתרה מכך, טוב נעשה באם נפסיק לייחל למותם של אנשים, בני לאום מסוים או תושבי אזור מסוים – יש למלחמה קורבנות, אך זהו ההכרח, לא משהו שצריך לקוות לו.

כולי תקווה כי אנחנו עומדים לקראת סיום הלחימה, אך גם אם לא, לצד הלחימה צריך לזכור תמיד שהמטרה היא הצלת חיי אדם ולא פגיעה לשם הפגיעה. צריך לשמור על כך מכל משמר, בוודאי במעשה, אך גם במלל.

מודעות פרסומת

One Response to כוחן של מילים

  1. laksi12 הגיב:

    קלישאות:
    – זה לא ייגמר עד שלא נדבר, כי שלום עושים עם אויבים
    – מה שלא יילך בכוח יילך ביותר כוח, כי לנצח תאכל חרב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: