אולמרט הפר אמונים, ונתניהו?

אין קל מלסכם את הדברים הנוגעים באולמרט במילה "מושחת". לעומתו, נתניהו הוא לכאורה ישר ונקי. האמנם?

מאת: אברהם פרנק

כבר מן הכותרת אפשר ודאי להבחין, שהמאמר יעסוק בסוגיות של מוסר ואתיקה. השאלה המוסרית הקשורה באהוד אולמרט היא פשוטה למדי – בית המשפט הכריע: סעיף פלילי של הפרת אמונים. אין קל מלסכם את הדברים הנוגעים באולמרט במילה "מושחת", שמתחבר אליו איזה קלון ציבורי, אף אם לא קלון משפטי. לעומתו, נתניהו הוא לכאורה ישר ונקי ולא דבק בו רבב, ככל שזה אמור בענייני מוסר.

האומנם? האם לא היתה הפרת אמונים מצדו גם כן? על-פי חוק יסוד הממשלה, אנחנו זוכרים, חייב כל ראש ממשלה נכנס בשבועה האומרת: "אני מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש ממשלה ולקיים את החלטות הכנסת". בישראל תחת שנות מנהיגותו הארוכות של נתניהו מתרחשים דברים חשובים שעומדים בסתירה מהותית לשבועתו. הפערים החברתיים הועצמו בניגוד לאתוס השוויון שלנו מאז מגילת העצמאות; ואילו הגזענות, הבריונות ושנאת האחר מרימות-ראש בראש חוצות, בניגוד לחוקי המדינה, עד כדי שערכים כמו כבוד האדם וקבלת השונה מושמעים בצנעה ובחשש, או אינם מושמעים כלל.

אבל גם אלה אינם הפרת האמונים הגדולה של רה"מ נתניהו. בתקופתו נמשכת ומתחזקת אחיזתנו בשטחים וסיום שליטתנו המדכאת עם אחר נראה רחוק מתמיד; ובתוך כך חודרת לתודעתנו בהדרגה העובדה, שאופציית שתי המדינות מתרחקת לטובת מדינה אחת דו-לאומית, שטיבה מי ישורנו. האם התהליכים הללו נכפו על נתניהו למורת רוחו ובשל קוצר ידו? כמובן שלא. "חיזוק אחיזתנו" הוא הדבר שנתניהו חפץ בו. הוא אינו מדבר איתנו על התוצאות האפשריות של מדיניותו בת 7 השנים, שהוודאית ביניהן היא חיסולה של מדינת ישראל; כי למה לעורר דובים ולמה לחשוב רחוק?

לו רצה נתניהו לחדש את הדיאלוג עם הפלסטינים היה צריך לעשות דבר אחד בלבד: להפסיק את הבנייה בשטחים. כמונו גם הוא יודע שהשיחות עמם לא תעסוקנה בסוגיות אוקיאנוגרפיות ולא בהתנחלות על כוכבים רחוקים; אלא בנושאים גיאו-פוליטיים קרובים, שטחים, חלוקת הארץ, ובתמצית – נדל"ן. אם בכך עסקינן אין דבר הגיוני מן הדרישה להפסיק לקבוע עובדות על אותו נדל"ן שעומד למשא ומתן. נסיגה חד-צדדית שלנו, אם לחשוב בכיוון אחר, בכדי לשמור על אופייה היהודי של מדינת ישראל "אינה אפשרית", שכן "החמאס ישתלט". כמו השיכור בספרו האלמותי של סנט-אקזיפרי, השותה בכדי לשכוח את חרפת שכרותו, גם אצלנו לא ניתן לעזוב כי "החמאס ישתלט". לכן נישאר לשלוט ונגביר עוד את השנאה, עד שלא יישאר דבר מלבד החמאס.

נתניהו מוביל את ישראל אל הבלתי נודע, אל אפשרות אובדנה של מדינת היהודים (היחידה!) – מבלי שהתוצאות הדרמטיות הללו יהיו בדיון בפורום אסטרטגי כלשהו. הוא משחק בגורלו של עם, ובעצם, בגורלם של שני עמים. האם אין לכך היבטים אתיים מוסריים חמורים, ואולי גם מעבר לכך? האם אין הוא מפר אמונים? אלא שלהפרת האמונים שלו חסרה לנו מילה רשמית ומרשיעה. נתניהו הוא אם-כן "אדם ישר, אדם מוסרי": עניינו אינו עומד בפני היועמ"ש לממשלה ואינו נדרש ע"י בית משפט על מעשי "שחיתות". בשקט, ולכאורה מבלי שנרגיש, הוא מבצע הפרת אמונים קולוסאלית בעלת השלכות קריטיות על מדינת ישראל, אזרחיה ויהודי העולם כולם.

בנסיבות הללו אני מעדיף את אולמרט עם הפרת האמונים האישית הקטנה שלו, בכדי שיושיע אותנו מהפרת האמונים הלאומית הגדולה של נתניהו, שהיום כבר לא נדרשת ראייה מפוכחת במיוחד בכדי להבין לאן פניה.

מודעות פרסומת

8 Responses to אולמרט הפר אמונים, ונתניהו?

  1. אבו אלמוג הגיב:

    גם בהנחה שנתניהו הוא כה איום ונורא שיש להיעזר גם בפושע פלילי מורשע, שתלוי ועומד נגדו ערעור, וזאת בנוסף על משפט שוחד שמתנהל כנגדו, על מנת להיפטר ממנו, ושהדבר שווה את ההשחתה הוודאית של כל אמת מידה פוליטית המתחייבת מהעובדה שאדם שזה הרקורד שלו ירוץ כמועמד למשרת ראש הממשלה בבחירות, הרי נשאלת שאלה אחרת

    את אולמרט כבר ניסינו. אין המדובר במועמד רענן המגיע כשהוא הבטחה לא ממומשת. יש מאחורינו אי אלו שנות אולמרט בראשות הממשלה. וכאן אפשר לבחון – מי הוריד יותר התנחלויות – אולמרט או נתניהו? מי חתם על יותר הסכמים עם הפלסטינים – אולמרט או נתניהו? מי יזם יותר מלחמות שווא מיותרות – אולמרט או נתניהו? התוצאה, לדעתי היא שוויון בשני הפרמטרים הראשונים לעומת 2:0 לאולמרט (נכון לרגע זה…) בפרמטר השלישי.

    ועוד משהו קטן, מרחל המשוררת – "ובשורת גאולה לא אובה, אם מפי מצורע היא תבוא".

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כתוב טוב, אלא שאינו מתייחס למאמר. הציטוט הידוע מרחל המשוררת הוא איום ונורא, ומוטב לא לעשות בו שימוש.

  3. לקסי הגיב:

    לא כל האמצעים כשרים במסגרת המאמץ להוריד את נתניהו מכס ראש הממשלה.
    החזרת פושעים מורשעים (דרעי, אולמרט וכיו"ב) להיות נציגי הציבור היא מעשה שלא ייעשה.
    אני מתפלא על אברהמלה פרנק, איש חינוך, שממנו באה ההצעה האנטי-חינוכית הזו.
    מה יאמרו חניכיך?

  4. יונתן הגיב:

    להחזיק בדעות שונות משל כותב המאמר זה לא פשע.

    בכלל לפי המאמר הזה כל מי שלא בוחר עבודה ושמאלה מבצע פשע.

  5. לקסי הגיב:

    לבחור בליכוד, או בכל אחת ממפלגות הימין, זה לא פשע, זה לגיטימי, אם כי לא רצוי לישראל ולא מומלץ כאן באתר.
    מאידך החזרת פושעים שהורשעו על כשליהם בטוהר המידות בהקשר של פעולתם הציבורית היא דבר שלא ייעשה.
    המשמעות של מעשה כזה בעיני צעירים שטרם פיתחו עור עבה וציניות היא שהכל מותר ושהכל נסלח.
    במישור האישי, מי שרוצה יסלח.
    במישור הציבורי אין מקום למחילה ואין מחיר לכפרה.

  6. יונתן הגיב:

    חזרתו הצפויה של אולמרט לפוליטיקה עושה לי רע, הזוי בעיני שאיש שהורשע בהפרת אמונים עשוי לקבל את אמונו של הציבור.

    כדאי גם להזכיר שעם כל דיבורי השלום של אולמרט (שהתגברו ככל שהמשטרה סגרה עליו) , לא היינו קרובים לשלום אבל כן יצאנו לשתי מלחמות.

  7. אברהם פרנק הגיב:

    מעניין לראות בתגובות, שהפרת אמון ברמה המשפטית אינה עוברת, ואילו ברמה המהותית, לגבי עתיד מדינת ישראל, אינה מהווה קושי לאיש.

  8. laksi12 הגיב:

    אברהמלה, זו לא הרמה ה"משפטית" שאינה מתירה את שובם של אולמרט ודרעי, זו הרמה המוסרית. ברמה המשפטית קיים יש-או-אין-קלון ותקופת ההזדככות של מורשעים.
    אני מסכים שאת ביבי צריך להעיף גם בשל מה שאתה קורא לו הפרת האמונים שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: