רשמים והערות אחרי הבחירות

רבים בישראל האמינו שהקרב על השליטה בארצות הברית עשוי בסבירות גבוה להסתיים בדיוק הפוך ממה שקרה בפועל. לדעתו של ק. טוכולסקי, זהו מקרה קלאסי בו התקשורת יוצרת נרטיבים וגם מאמינה בהם

הבחירות בארצות הברית היו יקרות, ארוכות, משתקות ומתישות. פה בארץ הקודש גם היה קשה להבין מה באמת הולך באמריקה, היות שעיתונאים מנטשה מוזגוביה בהארץ ועד בועז ביסמוט בישראל היום התעקשו לאורך הקמפיין כולו, או לפחות חלקים ניכרים ממנו, למכור לבעלי העניין בישראל את העמדות של רשת החדשות הימנית פוקס. אני מניח שכתוצאה מכך האמינו רבים בישראל שהקרב על השליטה בארצות הברית עשוי בסבירות גבוה להסתיים בדיוק הפוך ממה שקרה בפועל.

לפני כמה חודשים התחלתי לעקוב אחרי אתרים אמריקאים שמרכזים את כל הסקרים שנעשו בארצות הברית ונותנים תחזית. אובמה מעולם לא היה בפיגור מבחינת מספר האלקטורים (בכמה מקרים בודדים היה פיגור בסך כל הקולות) אבל מעולם' אפילו לא בימים השחורים שאחרי העימות הראשון, לא ירד אובמה מהובלה במניין האלקטורים. בשיא השפל, דווקא בימים הראשונים שלאחר העימות השני, עמד הפער על כ-26 אלקטורים (277-261 לטובת אובמה). כך שבשום נקודה בקמפיין לא הייתה סיבה לחשוב שרומני מוביל, בטח לא באופן שישראל היום וידיעות תיארו את משאת הנפש של בעלי ההון ששולטים בהם. התוצאה הסופית של הבחירות נחזתה באתרים אמריקאים בסבירות גבוה ביותר, 303 עד 332 אלקטורים לאובמה.

האבק עוד לא התפזר לגמרי על תוצאות הבחירות לקונגרס – אבל מה שברור הוא ששוב, בניגוד למה שמתארים בתקשורת הישראלית משרתת ההון, הרפובליקנים נחלשו ובסנאט אפילו הובסו. מתוך 33 מקומות שעמדו לבחירה בסנאט הדמוקרטים הגנו על 23, בשני מקרים הדמוקרטים הפסידו אבל הם גם הצליחו לנצח בארבע מקומות בהם הרפובליקנים היו בעלי השליטה, ובסך הכול הרוב הדמוקרטי בסנאט גדל מ-51 ל-53 (יש להוסיף על כך שני עצמאיים שצפויים להצביע עם הדמוקרטים, הסנטור היהודי הסוציאליסט מורמונט ברני סאנדרס והמועמד העצמאי ממיין). גם בבית הנבחרים, למרות שלא הצליחו למחוק את הפער בין 50 המושבים בינם לבין הרפובליקנים, הצליחו הדמוקרטים לצמצם את הפער. יש עדיין 7 מקרים של ספירה מחדש אבל הצפי הוא ניצחון דמוקרטי ב-6 מתוכם, והפער אמור להצטמצם ל-30 ומשהו מושבים. הבחירות לקונגרס הוכיחו שיש מגבלות לכוח של הכסף ברכישת אמצעי תעמולה, אפקט מסיבת התה הפך לאפקט בומרנג, יותר ויותר אמריקאים מבינים שאין בשורה לאנשי הימין הקיצוני הכלכלי-חברתי שהשתלטו על המפלגה הרפובליקנית, ובכמה מדינות מפתח הפסידו הרפובליקנים את הבחירות לסנאט בגלל בחירה במועמדים קיצוניים.

התקשורת בישראל ממשיכה עם הקו של חדשות פוקס גם בפוסט-מורטום של הבחירות. איזה מזל היה לאובמה עם הסופה סנדי, למשל. זה הספין החביב על כולם, מאין גרסה אפוקליפטית של אגדת הסכין בגב הגרמנית על התבוסה במלחמת העולם הראשונה. אובמה הוביל בסקרים בתוצאה 303-235 לפני הסופה, אחרי שהתברר שניו המפשייר, נבדה וקולורדו נוטות באופן מובהק לצד הדמוקרטי. בואו ונניח רגע שהסופה שפגעה גם כך במדינות דמוקרטיות גרמה לאנשים להצביע דמוקרטים, מה כל כך רע בכך? אנשים הבינו בצורה הכי מפוכחת וכואבת כי לבחור בנשיא שרוצה לצמצם את השירות הציבורי ולהוריד מסים לעשירים וגם לדוגמא לסגור את הסוכנות הפדרלית לסיוע בזמן אסונות זה לא הדבר הכי חכם, ולא משנה כמה כסף שופכים האחים קוך ושלדון אדלסון על פרסומות.

אובמה היה הנשיא הטוב ביותר של ארצות הברית מאז הנשיא ג'ונסון (1963-1968). לג'ונסון זוכרים בעיקר את העמקת ההסתבכות בווייטנאם, אבל ג'ונסון הוא גם הנשיא שהגה את תוכנית ה"אומה הגדולה" – הדבר הכי קרוב לסוציאל-דמוקרטיה בארצות הברית – וג'ונסון הפך את השוויון של השחורים בדרום ליותר מסיסמא שחוקה. כשג'ונסון פרש שיעור המיסוי על ההכנסה וההון בארצות הברית הגיע ל-93%, ובארצות הברית היה מעמד בינוני איתן. בין השנים 1968-2008 שורה של נשיאים רפובליקנים ודמוקרטים החריבו את פועלם של נשיאים דמוקרטים מרוזוולט ועד ג'ונסון, ואז נבחר אובמה. הנשיא שהושמץ יותר מכל אדם אחר בידי הימין האמריקני והתקשורת של בעלי ההון בארצות הברית, עשה בארבע שנות כהונה יותר למען האדם הפשוט בארצות הברית מכל נשיא ב-40 השנים שלפניו. מהצלת תעשיית הרכב, דרך השקעה בתשתיות ועד לרפורמת הבריאות שלו, קידם אובמה את ארצות הברית באמצעות דאגה ל-99% ולא למאיון העליון.

שלא נטעה, אובמה אינו סוציאליסט. מלבד הסנטור הסוציאליסט של וורמונט אין סוציאליסטים בפוליטיקה הפדראלית. אבל אובמה הוא ליברל שמאלי אמיתי ולא ניאו ליברל כמו קלינטון או ניאו שמרן כמו הרפובליקנים. אובמה מתמודד עם הנזק לטווח הארוך של המדיניות הכלכלית של רייגן (הגדלת החוב הלאומי במקום העלאות מס, מאבק באיגודי עובדים), קלינטון (דה-רגולציה של מהערכת הבנקאית ושוק ההון) ובוש הבן (מלחמות מיותרות בחו"ל תוך הורדות מסים ושחיקה של המעמד הבינוני). אין לי ספק שבכהונתו השנייה הוא ימשיך לשפר את המצב הכלכלי של ארצות הברית, יחזק את רפורמת הבריאות, את ההשקעה בתשתיות אנוש (חינוך) ותשתיות בכלל, את השימוש באנרגיות ירוקות, את השמירה על איכות סביבה, ועוד כהנה וכהנה רפורמות נדרשות לצורך הצלת ארצות הברית מהנזק של כמעט 30 שנות ניאו-ליברליזם.

אנחנו יכולים ללמוד הרבה מהבחירות בארצות הברית, שהתקשורת יוצרת נרטיבים ולפעמים אפילו מאמינה בהם. מ"שלי יחימוביץ רוצה להיות שרת התמ"ת בממשלת נתניהו" של עיתונאי הארץ ועד המציאות המדומה שבה חיים עיתונאי ישראל היום, דרך פולחן קדימה שמפמפם ידיעות אחרונות במטרה להחיות את הגווייה משרתת ההון של המרכז בישראל. אין מה להתייאש בגלל השקרים והתעמולה של התקשורת. אנחנו לא נוצף ביותר מדי תעמולת בחירות כי בישראל תעמולת הבחירות של המפלגות תומכות ההון במרכז ובימין נעשית בידי התקשורת, ואפילו החורבן המאיים על התקשורת לא גורם לעיתונאים לנהוג אחרת. אובמה ניצח בזכות ולא בחסד, בגלל היכולת של מצביעים להסתכל בצורה רציונלית על הבעיות שלהם, מצב כלכלי מחורבן, חברה רודפת מהגרים, שינויי אקלים, חוסר ביטחון תעסוקתי וסוציאלי, ניסיונות פונדמנטליסטים להתערב בזכות של נשים על גופן ועוד. המצביעים והמצביעות בארצות הברית לא קנו את הלוקש הרפובליקני, ואם נעבוד נכון, יש סיכוי שהרבה בוחרים לא יקנו את הלוקש הרפובליקני-ליכודי-אדלסוני גם פה.

מודעות פרסומת

4 Responses to רשמים והערות אחרי הבחירות

  1. אבו אלמוג הגיב:

    מסכים. המסקנה בשתי מילים – הפרינט מת. מי שנחשף לאתרים הרלבנטיים, לבלוגים הנכונים, לניתוח הראוי, היה מגיע לאותה מסקנה לפני הבחירות, ועם כל הצניעות, גם אני פירסמתי פוסטים שאמרו – אובמה בהובלה חד משמעית באלקטורים והבחירות הוכרעו כבר לטובתו. יומו של עיתון הנייר המשקף את דעתו של בעל אינטרס או בעל הון חלף. יומה של 'עבודה שחורה' הגיע – או יגיע כשזו תתגבר על הבעיות הטכניות.

  2. laksi12 הגיב:

    עקבתי אחרי הסקרים בתקשורת האמריקאית, ברשת. היו בהם סקרים שהיו חלק ממערכת הבחירות. התוצאות ברוב הסקרים היו – אכן – אובמה הוא הנשיא הבא. היו סקרים שבאורח עקבי הבליטו את מספר הקולות ולא את מספר האלקטורים, מעניין למה?
    קראתי גם את מה שכתבו על הסקרים באתר "הארץ" נטשה מוזגוביה וחמי שלו.
    שלו היה עקבי בדווח על אלקטורים – אובמה מנצח – ועל סה"כ הקולות – מתנדנד.
    שלו "חטף" מנות אדירות של גינויי מגיבים (מגיבים בשכר?)
    מוזגובייה סיקרה את הסקרים ואת הלכי הרוח שהתבטאו בתקשורת האמריקאית.
    שניהם גם פרסמו דברים שנאמרו להם "אנשים ברחוב".

    אחת התוצאות החיוביות של מערכת-בחירות-דרך-סקרים-מוטים היא הסנוקרת שחטף הסקרן נתניהו.

    אמירתו של ד"ר יוסף בורג: "מדבר סקר תרחק" מקבלת משנה תוקף.

  3. FreeThinker הגיב:

    " אין לי ספק שבכהונתו השנייה הוא ימשיך לשפר את המצב הכלכלי של ארצות הברית, יחזק את רפורמת הבריאות, את ההשקעה בתשתיות אנוש (חינוך) ותשתיות בכלל, את השימוש באנרגיות ירוקות, את השמירה על איכות סביבה, ועוד כהנה וכהנה רפורמות נדרשות לצורך הצלת ארצות הברית מהנזק של כמעט 30 שנות ניאו-ליברליזם."

    אני מקווה שתאכל את הכובע אחרי מלחמת העולם שה"ליברל" הזה מתכנן עבורנו.
    אם תקרא את האתיות הקטנות (ולא את הדיווחים הקצרים בתשקורת) ברפורמת הבריאות של אובמה תגלה שחברות הביטוח הרוויחו הכי הרבה ממנה ולא האזרח הקטן שכעת האחריות על גופו ונפשו בידי הפיהרר האמריקני.

    אנרגיות ירוקות? הצחקת את הסבתא רבא שלי, הוא עשה כל שביכולתו כדי לשמר את "הישגי" בוש והמלחמות על מאגרי הנפט מסביב לעולם, הוא התנגד נחרצות לכל פתרון אנרגיה נקייה וקידם אג'נדות של ברוני וול סטריט על חשבון הצי-בור האמריקאי שטוף המוח והעצלן.

    לגבי חינוך ממלכתי (לא זה הפרטי העולה המון כסף) לא הייתי רוצה שישראל תמשיך להדרדר ולהידמות לאמריקה, זו לא דוגמא שהייתי מאמץ ומגייר לישראל. האמריקאי הממוצע כל כך טיפש שכל מה שמעניין אותו זה צרכנות ואוכל מהיר, בדיוק כי שמטיפה התשקורת במדינה.

    הן רומני והן אובמה משרתים את אותה האג'נדה, ההון מרוויח על ידי הפרטת המשאבים והנכסים של הצי-בור האדיש. אין זה משנה מי היה מנצח בבחירות, המפסידים ידועים מראש ואלו הם האידיוטים השימושיים שעוד משחקים את המשחק המכור של הבחילות. זה נכון לארה"ב כמו שזה נכון לישראל.

  4. ק. טוכולסקי הגיב:

    לקסי הסקרים בארצות הברית היו די מדויקים כששיקללו אותם, הבעיה היתה שבארצות הברית יש גם מי שעושה סקרים לא בהטיות לפי רצון המזמין ופה לא כל כך, פה גם הראו סקרים של מכוני מחקר ימניים ופוקס ניוז.
    פרי פינקר, מפעם לפעם אוכלים כועבים כשמבצעים הערכה, זה חלק מהמחיר של להעריף אני לא נביא. אני מעריך באופטימיות זהירה, ואני מקווה לא לאבד את האופטימיות. אז כרגע אני מעריך שאני לא אוכל את הכובע, ואני ממליץ לך לחפש בגוגל רטבים שהולכים טוב עם בד. לנושא עצמו, כמו שכתבתי אובמה אינו סוציאליסט, הוא גם לא מתיימר. אבל בארצות הברית המרחק בין ליבראליזם לבין ניאו שמרנות מספיק גדול בשביל להעדיף את הליבראלים.
    אבו אלמוג, אני לא חושב שהפרינט מת, אני חושב שזה תלוי מה מדפיסים. ההבדל העיקרי בין פרינט לעולם החופשי של הרשת הוא העלויות ולכן תכלס קל יותר להפיץ ברשת דברים שלא שייכים לבעלי הון, אבל עיתון פרינט טוב יכול להיות קיים וזה כלי חשוב, לפחות כל עוד יש מי שכמוני מעדיפים בנוסף לכל ההצצות במחשב להחזיק עיתון מנייר ביד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: