ה"אני מאמין" של יהונתן קלינגר

אני מאמין בפרטיות, בחופש ביטוי, בשקיפות, בשוויון, ובמרחב הציבורי. יהונתן קלינגר, עו"ד במקצועו לוחם זמן רב בחקיקה הנוגדת את ה"אני מאמין" הרב ממדי הנ"ל. יהונתן מתמודד בבחירות המקדימות במפלגת העבודה 

אני מאמין בפרטיות. פרטיות היא הזכות שלך להעזב בשקט ושזה לא עניינם של אחרים מי אתה, מה עשית ומי החברים שלך. אני לא רק מאמין בכך, אני גם עוסק בכך. מה זה אומר? זה אומר שכשאנשים מבקשים ממני מידע עליי, אני יושב ושואל אותם למה הם צריכים את המידע הזה, מה הם הולכים לעשות איתו, ולא נותן להם אם זה נראה לי חשוד. זה אומר שאני מקריב הרבה מאוד למען הפרטיות שלי. לדוגמא, אני מחזיק כרטיס רב-קו אנונימי. זה אומר שאני מאבד הרבה מאוד הנחות שיכלתי לקבל בתחבורה הציבורית בשביל לשמור על הפרטיות שלי. אבל מה זה עוד אומר? שאני משחק את משחק הפריימריס הזה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב: אני מסרב להחזיק את מאגר המתפקדים, מסרב לשלוח להם הודעות או להתקשר אליהם, כי אני חושב שהעובדה שמישהו התפקד למפלגה לא נותנת לי את הזכות להטריד אותו.

אני מאמין בחופש ביטוי. חופש ביטוי הוא הזכות של כל אחד מאיתנו להגיד את מה שהוא חושב ולנסות לשכנע אחרים לחשוב כך. אני לא רק מאמין בכך, אני גם פועל לטובת חופש הביטוי שלנו: בין היתר, אני נכחתי והשתתפתי בדיונים בכנסת כאשר הציעו להגדיל את הפיצויים בלשון הרע ל300,000 ש"ח בלי הוכחת נזק, וגם פעלתי לעצור את החקיקה הזו. אני גם פעלתי לטובת חופש הביטוי על ידי נטילת תיקים ללא תמורה (פרו-בונו) במקרים בהם אנשים נתבעו על כך שהביעו את דעתם בפומבי. חופש הביטוי כל כך חשוב לי, שאני ויתרתי על פרנסה כדי לקדם את העקרונות שחשובים לי.

אני מאמין בשקיפות. שקיפות היא החובה של הממשלה וכל רשות ציבורית לתת דין וחשבון לבעלים שלה: הציבור. השקיפות אומרת שהרשות הציבורית היא בדיוק הפוכה מהאדם הפרטי, היא חייבת לעשות הכל כדי להנגיש את המידע לציבור. וככזה, אני לא רק מאמין בכך, אלא גם מקדם את הנושא. בין היתר, עבדתי עם השר מיכאל איתן על שיפור השירות לאזרח, סייעתי למספר עמותות ללא תמורה לצורך קידום השקיפות הציבורית וחופש המידע.

אני מאמין בשוויון. שוויון הוא שכל אחד זכאי לזכויות שוות ולהזדמנות שווה, ללא קשר לשאלה היכן הוא נולד, מי ההורים שלו או לאיזו קבוצה הוא משתייך. אני לא רק מאמין בשוויון, אלא גם פועל לקדם אותו. מזה 12 שנים אני מתנדב במועדון נוער ועוזר לילדים בגילאי חטיבה ותיכון להכין שיעורי בית ולהתכונן למבחנים. בין התלמידים שלי ישנם כבר בוגרים שסיימו תואר ראשון במדעי המחשב, סטודנטים למשפטים וילדים מצוינים.

אני מאמין במרחב הציבורי. המרחב הציבורי הוא שלנו ושל כולנו, וכל מה שמומן בכספי ציבור, או תוך ניצול משאבים ציבוריים צריך להיות של הציבור. אני לא רק מאמין במרחב הציבורי, אלא פועל לא מעט להרחיבו: בין אם מדובר על שמירה על הזכות להפגין במרחב הציבורי ובין אם מדובר על קידום ההבנה שספרי הלימוד שנכתבים בתמיכה ומימון ציבוריים יהפכו לרכוש הציבור ויוענקו בחינם. המרחב הציבורי גם אומר שתאגידים שפיתחו תרופות במימון כספי ציבור לא יוכלו לקבל פטנטים עליהן ובכך למנוע מהציבור להנות מבריאות טובה יותר.

אז מי אני?

שמי יהונתן קלינגר, ואני מתמודד בפריימריס לרשימת מפלגת העבודה. למפלגת העבודה הצטרפתי ב2006 לאחר בחירתו של עמיר פרץ לראשות התנועה. בין היתר, האמנתי שפרץ הביא דרך חדשה ורעננה לשמאל ותקווה אמיתית. לפני שהצטרפתי לעבודה הספקתי כבר לא מעט: משנת 2000, כשהשתחררתי מהצבא התחלתי להתנדב במועדון של  'קידום נוער' ולסייע לבני נוער בגילאי חטיבה ותיכון עם שיעורי הבית שלהם; במקביל, בשנת 2003 התמודדתי בעיר הולדתי, רמת השרון, על מושב במועצת העיר ברשימתה של אורנה אוסטפלד ומרצ; לאחר הבחירות צורפתי לועדת האתיקה השלטונית בעירייה.

בשנת 2004, בעת שלמדתי במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, נבחרתי לתפקיד של נציג החוג באגודת הסטודנטים. החל מהסמכתי כעורך דין, בשנת 2005, פעלתי למען חופש מידע, שקיפות שלטונית, פרטיות וחופש ביטוי.

כיום אני סטודנט לתואר שלישי בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן ועובד לפרנסתי כעורך דין עצמאי. בין לקוחותי ישנן מספר עמותות אשר להן אני מייעץ ללא תמורה (פרו-בונו) וחברות טכנולוגיה ותקשורת מהמובילות בארץ. במקביל, אני מייעץ לאתרי תוכן גדולים וקטנים בנושאי זכויות יוצרים, חופש ביטוי, ופרסום.

את מה שעשיתי עד היום עשיתי בזמני הפנוי; אני מאמין שאם אבחר לכנסת אוכל להקדיש יותר לכך ולהביא להרבה יותר תוצאות. אבל, גם ביחס למישהו שעושה משהו בזמן הפנוי שלו, אני חושב שיש כאן הישגים מרשימים.

בתחום החקיקה הייתי מעורב בצורה ממשית בעצירת שלוש הצעות חוק; הייתי מעורב בעשרות הצעות חוק אחרות, בדיונים בכנסת, בועדות ועוד, אבל אלה הנה כמה מהצעות החוק שבעצירתן הייתי פעיל באופן משמעותי במיוחד:

ב2006, כאשר ח"כ ישראל חסון ממפלגת ישראל ביתנו (אז) החליט לקדם את חוק הטוקבקיםהתגייסתי לעצור אותו. חוק הטוקבקים, בזמנו, רצה לקבוע כי אתרי אינטרנט יהיו אחראים על תגובות הגולשים בהם. מה זה אומר? בפועל, זה אומר שפייסבוקגוגלYouTube ואתרים אחרים שאתם קוראים בהם, יצטרכו לשלם כסף לכל מי שמוציאים דיבתו בתגובות, ולא דווקא מי שפרסם את התוכן.

מה האתרים היו עושים אם המצב המשפטי היה משתנה לכזה? ככל הנראה שהם היו עוצרים את הפעילות שלהם. זה אומר שאתר YouTube לא היה מאפשר לישראלים לפרסם דבר. מה היה קורה? הצעת חוק שבאה כדי לטפל בבעיה שבאמת קיימת, והיא זיהום השיח הציבורי, היתה סוגרת את המרחב שבו ניתן להתבטא ופוגעת בחופש הביטוי שלכם. היא היתה גורמת לכך שאתרים כמו פייסבוק היו מעסיקים אלפי אנשים בעבודה של סינון תכנים, ובודקים כל תוכן לפני אישור מראש.

אחרי הרבה התגייסות של חברים, עבודה קשה ושעות בכנסת, הצלחנו לעצור את הצעת החוק.

הצעת החוק השניה שהצלחתי לעצור היתה הצעת חוק הצנזורהבשנת 2006, ח"כ אמנון כהן בליווי שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס, יזמו הצעת חוק שנועדה לחייב את ספקיות האינטרנט לסנן כל תוכן שיש בו אלימות, גזענות, עירום או הימורים. מה המשמעות של הצעת החוק? בסופו של דבר, הצעת החוק היתה מביאה לסגירה של האינטרנט כיוון שספקיות האינטרנט היו מחויבות להפעיל סינון על כמעט כל אתר. האם באתר Ynet התמים לכאורה אין עירום ואלימות?

עוד דבר שהצעת החוק היתה גורמת לו הוא פגיעה בפרטיות: כל מי שלא היה רוצה בסינון, היה מחויב לפנות לספקית האינטרנט ולהזדהות בפניה ככזה שמעוניין לצרוך תכנים כאלה. ספקיות האינטרנט היו מכניסות את השמות לרשימה שחורה ופוגעות בפרטיות.

כחלופה להצעת החוק, וכחלק מהתנדבותי כחבר הנהלה בעמותת אשנ"ב – אנשים לשימוש נבון באינטרנט,פעלתי לקידום הצעת חוק חלופית, של ח"כ אלכס מילר. הצעת החוק של מילר חייבה את ספקיות האינטרנט ליידע את המשתמשים על הסכנות ברשת ולפעול לחינוך ולימוד (ולא לצנזורה).

בשנת 2009 נדחתה הצעת החוק של כהן, לאחר מעורבות של ועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק של מילר התקבלה ומיושמת כיום.

בשנת 2008 החל ח"כ מאיר שטרית לקדם את חוק המאגר הביומטרי. חוק המאגר הביומטרי בא להקים מאגר מרכזי, בו כל אזרחי המדינה יחויבו לספק את טביעות האצבע שלהם ואת צילום הפנים. המאגר יהיה נגיש לעשרות אלפי עובדי מדינה ויעשה בו שימוש. בעקבות ההיסטוריה הידועה במדינה, בה כל מאגר רגיש מתגלגל בסופו של דבר לאינטרנט, פעלתי ביחד עם האגודה לזכויות האזרח והתנועה לזכויות דיגיטליות לעצור את המאגר.

בעקבות עבודה קשה, ובזכות הרבה לחץ מצד השר מיכאל איתן, הצלחנו להביא לכך שלפני שיוקם המאגר הביומטרי יתקיים ניסוי של ארבע שנים, בו תבחן נחיצות המאגר. נכון להיום, שלוש שנים לאחר שהחוק התקבל, עוד לא ניטלה טביעת אצבע מאזרח אחד.

אלה שלוש דוגמאות מתוך עשרות דברים שעשיתי בשנים האחרונות לטובת הציבור, בזמני הפנוי וללא תמורה. אם אבחר אוכל לקדם עוד נושאים שחשובים לציבור, ולדאוג להיות הפתח שלכם לכנסת. לדוגמא, את לשכתי הפרלמנטרית אפתח לציבור לצורך הקשבה ופגישות עם הציבור, כי זה תפקיד חבר הכנסת. כמו כן, אני אפעל להגברת השקיפות, הפרטיות, האחריות החברתית והשוויון.

אודה לכם אם אוכל לקבל את קולכם בבחירות הקרובות,

יהונתן.

מודעות פרסומת

6 Responses to ה"אני מאמין" של יהונתן קלינגר

  1. דליה הגיב:

    מכירים את פועלך ותומכים בך לכנסת. הלוואי ירבו כמותך ויציגו מועמדותם לשמש שליחי ציבור.

  2. עמית הגיב:

    שותף לאמונות שלך ולרצון שתגיע לכנסת.

  3. לקסי הגיב:

    כמו עמית – לקסי

  4. שושי הגיב:

    בהצלחה!

  5. laksi12 הגיב:

    יהונתן, איך אתה מעריך את הסיכוי לבטל את חקיקת המאגר הביומטרי?
    במגון האפשרויות המשפיעות: אתה בכנסת ושרית לא שם.

  6. חברה של מצלמות אבטחה במחירים ללא תחרות ואיכות ללא פשרות
    http://ilcctv.com/
    072-2586333

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: