פושטי רגל, החזירו את המפתחות

מחשבות על דיני התאגידים והעובדים

 מאת: אמנון פורטוגלי

 הקשיים בארקיע ובחברות אחרות, ונפילת מעריב לאחר תקופת גסיסה ארוכה, חושפים בעיות קשות הקשורות בדיני התאגידים ובמעמד העובדים בחברה המידרדרת לחדלות פרעון.

כיום, בעלי השליטה שהביאו את החברה לחדלות פרעון (פשיטת רגל) הם אלו שממשיכים להחליט על גורל החברה.  בעלי החוב והעובדים מודרים משלבי המשא ומתן שכולו נוגע לחובם, ואילו בית המשפט מוכנס לסד של לוח זמנים קצרצר, במטרה שיהיה כחותמת גומי לאישור עסקה שסוכמה מראש על ידי בעלי השליטה בחברה.

בניגוד לבעלי השליטה, העובדים מובלים כצאן לטבח כלכלי.  הם מקבלים שאריות מרכוש החברה, לאחר שבהרבה מקרים כספי הפיצויים והפנסיה שלהם נבזזו ונעלמו, בהתאם להסכם בין התאגיד ובין קרן הפנסיה.

החובות לעובדים בגין שכר עבודה הינם בני קדימה כמעט לכל שאר החובות, אך מוגבלים בסכום זעום.  לעובדים קיימת אפשרות לקבלת אלו בצורת גימלה מהמוסד לביטוח לאומי.  אלא שהגימלה מותנית בצו פירוק או כינוס.

נדרשת רפורמה חקיקתית דחופה ועד אז יש לממש ולאכוף את החוקים הקיימים.

מוצע לפעול לאור העקרונות הבאים:

מהרגע שחברה הגיעה לסכנת חדלות פרעון, בעלי השליטה ובעלי החוב מבין בעלי השליטה מאבדים את זכותם לשלוט ולנהל את החברה, בהתאם ובאופן מידתי.  

בכל הסדר חוב, בעלי השליטה ואלו הקשורים עמהם צריכים להיות הראשונים לשאת בהפסדים ולהיות האחרונים, אחרי בעלי חוב אחרים ובעלי המניות מהציבור, בקבלת כספים ממכירת או מפירוק התאגיד

למימוש עקרונות אלו יש לעשות הפרדה ברורה בין מניות בעלי השליטה ואלו הקשורים עמהם לבין שאר המניות שבידי הציבור, ובין החוב לבעלי השליטה ולגופים הקשורים אליהם, לבין בעלי חוב אחרים.

יש להקים במסגרת בית המשפט לעניינים כלכליים בית משפט שיתמחה בחדלות פרעון, שידרש לפעול באופן פרואקטיבי. כמו כן יש לקבוע בחוק כי מרגע שהחברה נכנסה לסכנת חדלות פרעון, (לדוגמה, התחלת דיונים בדבר 'אזהרת עסק חי', דיונים להסדרי חובות עם הבנקים, פעולות להסדר חובות, או הכנות להגשת בקשה לחידלות פרעון),  בעלי השליטה והמנהלים יוצאים מהתמונה והשליטה בחברה עוברת לבית המשפט לעניינים כלכליים/חדלות פרעון. בית המשפט יוכל להחליט שמנהלי החברה ימשיכו בתפקידם.

 העברת השליטה האפקטיבית בחברה בקשיים מבעלי השליטה לנושים הינה פרקטיקה מקובלת בבנקאות הישראלית. ההנהלה של חברות כאלו, המטופלות באגף לאשראים מיוחדים של הבנק, נשארת על כנה באופן פורמלי, אבל אין המשך של 'עסקים כרגיל'. אין ביכולת ההנהלה להוציא כספים, ולחתום על צקים והתחייבויות ללא אישור ממונה מטעם הבנק.

במקביל, יש לשנות את חוקי העבודה כך שאי תשלום שכר ואי תשלום לפנסיה לעובדים יהיו עבירות פליליות. בנוסף יש לחוקק חוק שיחייב העברת כספי הפנסיה לקרנות הפנסיה מדי חודש, ויאסור כל הסדרים אחרים בין התאגיד וקרן הפנסיה.  ובעיקר יש להגביר את האכיפה של חוקים אלו ע"י משרד התמת.

יש לבטל או לשנות את תנאי הזכאות לגמלה, כך שלא תהא תלויה כלל בהליך בהליך משפטי של פירוק או פשיטת רגל (ראה מאמרה של יעל אדורם).  יש לאפשר לעובדים להוכיח למוסד לביטוח לאומי כי מעבידם הינו חדל פירעון, וזאת ניתן להוכיח בדרכים רבות.

בארץ נהוגה שיטה דומה בדמי מזונות. במקרים בהם הבעל הגרוש החייב במזונות אינו משלם אותם לגרושתו ולילדיו, המוסד לביטוח לאומי משלם להם את המזונות, והוא מצידו תובע אותם מהחייב.

לאחר תשלום הגמלה יוכל המוסד לביטוח לאומי ליזום בעצמו את הליך הפירוק או פשיטת הרגל נגד המעביד, ולקבל שיפוי מקופת הפירוק עבור הכספים ששילם לעובדים.  וכמובן שהמוסד יוכל לתבוע שיפוי מהמפרק גם במידה שנושה אחר ייזום בינתיים את הפירוק.

עד אז יש להגביר את האכיפה של החוקים הקיימים ע"י משרד התמ"ת.

אמנון פורטוגלי

חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר,  ובמכללה החברתית כלכלית

גרסה מקוצרת של המאמר פורסמה בדה-מרקר ב-1 לנובמבר.

מודעות פרסומת

One Response to פושטי רגל, החזירו את המפתחות

  1. פשיטת רגל הגיב:

    אני מסכים עם כל מילה. אין ספק שחייבים כרגע הגברה של האכיפה כי איך שזה עובד היום לא עוזר לאף אחד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: