על מה חולמות (המפלגות) הערביות בלילות?

למה בויקיפדיה בעברית לא מזכירים את המפלגות הערביות, ולמה זה סימפטום לחברה המפוצלת והחלשה שלנו?

מאת: אמנון ברונפלד שטיין

הערך על הבחירות לכנסת התשע עשרה בויקיפדיה מונה 56 אלף בתים. מספרים שם על הליכוד והעבודה, על יש עתיד, מרצ ואפילו על ארץחדשה והתנועה הירוקה. אבל יש מפלגות שאותן לא מזכירים. המפלגות הערביות. אין מילה אחת על ההכנות של רע"מ-תע"ל, לא משפט קטן על הקמפיין של בל"ד, ובוקשי פסקה על חד"ש, שמתמקדת בצד היהודי של הרשימה. וזאת לא אשמתה של ויקיפדיה, כי המצב הזה הוא רק סימפטום לחברה המשוסעת והמפוצלת שאנחנו חיים בה. ויקיפדיה הרי נכתבת על ידי מתנדבים, שרובם ככל הנראה לא דוברים ערבית, והם אפילו ביקשו יפה ממי שיודע שיוסיף מידע. אבל הבעייה היא שכמעט אף אחד לא יודע.

דף הפייסבוק "היהודי" של חנין זועבי עם אפס לייקים-הניסיונות לדבר בעברית לרוב מביכים

הקשר של האוכלוסייה הפלסטינאית בארץ לפוליטיקה התחיל ברגל שמאל. משטר צבאי, איסור על הקמת מפלגות, כמה יס מנים של בן גוריון ומפא"י. הוא גם לא המשיך מי יודע מה. הניסיונות החוזרים ונשנים לפסול את רע"מ-תע"ל ובמיוחד את בל"ד, להזכירכם בסיבוב הקודם מפלגת העבודה תמכה בפסילה, רק ממחישים שהקונצנזוס הציוני בישראל לא מוכן להכיל את הפלורליזם הערבי באמת. כמה מאיתנו יודעים מה ההבדל בין טיבי לזועבי או בין צרצור לזחאלקה. כשאנחנו באים להגדיר את המפלגות הפלסטינאיות בארץ אנחנו לא מגדירים אותן לפי מה שהן כן-סוציאליסטים או קפיטליסטים, שמרנים או ליברלים, אלא לפי מה שהן לא-לא יהודים. לא ציונים. לא ישראלים. אנחנו רואים אותן דרך מסך העשן של הזהות הפלסטינאית שלהן, לא מאפשרים להן לפרוץ מעבר להגדרה "ערבי".

בסקרים אנחנו קוראים להן בביטול "מפלגות ערביות", והחלום הרטוב של כל חסידי הפוליטיקה הדו-מפלגתית, "החדשה", הוא לראות אותן מתנדפות לאיזו מפלגת-על פלסטינאית שאפשר יהיה להתעלם ממנה בנוחות. אם כמובן, וועדת הבחירות בכלל תאשר לה להשתתף. אם לכל איש יש שם, שנתנו לו שונאיו ונתנה לו אהבתו, אז השם שאנחנו נותנים לפלסטינאים הוא "בלתי רצויים".

להיות ערבי, זה תפקידם המוכן מראש בפוליטיקה. הם יכולים להיכנס בתור קבלני קולות למפלגות "שלנו", פורסמה עכשיו ידיעה שבבית היהודי שקלו לפקוד דרוזים, או להשאר מחוץ לגדר. והניתוק הזה, שבו חמישית מאוכלוסיית הארץ בחיים לא יהיו כשירים פוליטית לקבל החלטות והכרעות שמשפיעות על גורלם, הוא מנת חלקו של כל הציבור. הימני, השמאלני, המרצניקי והחד"שניקי. כמה מאיתנו מסוגלים לדבר ערבית, לקרוא ערבית, להבין ערבית. כמה מאיתנו שוקלים להתעניין בתרבות הפלסטינאית, בהיסטוריה שעיצבה אותם לאורך השנים, בשאיפות ובתקוות שמעצבות את עתידם? המדינה, כמובן, עושה ככל יכולתה בשביל שלא נתעניין ולא נדע. לימודי הערבית מכוונים עבור הצבא וחיל המודיעין, לא בשביל הסיכוי להבנת האחר. אבל כאן נכשל השמאל, שהיה צריך להציע מסגרת אלטרנטיבית אמיתית וכנה לשיתוף פעולה. נו, יש קורס בגדה השמאלית. זה לא מספיק.

 

תמונה שפורסמה בקבוצה בשם "גוש השמאל" וזכתה ל-40 לייקים, ביניהם כמה מפעילי מרצ. והשאלה אליכם-באמת בדקתם מה היא עושה, או שהסתפקתם בתיאור של התקשורת?

צריך לאמר, גם האוכלוסייה הערבית מצידה לא עושה מאמצים ניכרים בשביל להתקרב. האתרים שלהם מעוצבים אחרת, כתובים אחרת, ובעיקר בשפה אחרת. כשהם מנסים לתרגם לעברית, התוצאה לרוב מביכה. וזה תורם לדימוי שלהם בתור מפלגות סקטוריאליות, מאין לשון מאזניים דמויית חרדים של השמאל. אבל הם לא. התמונה של "חנין זה ימין" רק ממחישה את האבסורד. כל זהות לאומית שלהם, שמתווכחת עם הנראטיב הציוני ודורשת מקום שווה להוויה הפלסטינאית תקוטלג מיד כימין. ומה זה משנה מה היו הצעות החוק שלה(חוק הקמת מקלט לנשים מוכות, הורדת אחוז ההשתתפות של דיירי דיור ציבורי מ-50 ל20 בתשלום על תיקונים,  הצעת חוק לייצוג הולם של נשים בכנסת , שאני אמשיך?), או מה היא אומרת(תומכת בזכויות מלאות לקהילה הגאה, חיזוק מעמד האישה הערבייה). היא הייתה על המרמרה, אז היא בטוח תומכת חמאס קיצונית. לביילין היה מותר ללכת ולדבר עם "טרוריסטים" בז'נווה, אבל אוי ואבוי לערבי שייקח בזה חלק.

במשרדי אמנסטי-אינטרנשיונל, שם אני עושה שירות לאומי, יש כמה עובדים ערבים. אחת מהן מנצרת, בשיחת מסדרון על הבחירות שאלתי אם זאת עיר עם רוח פוליטית. היא אמרה לי שהפוליטיקה הערבית היא בליל של הסכמים משפחתיים,שבטיים ומפלגתיים. שהרשימות שרצות לכנסת מנותקות מהפעילות המחתרית שמתרחשת בשטח, ושזאת אחת הסיבות לאחוז ההצבעה הנמוך. תחשבו, כמה כח יש לצעירים הפלסטינאים, כמה היינו זקוקים לכח הזה בזמן המחאה החברתית. אם להם נמאס מהעסקונה שלהם, ולנו נמאס מהעסקונה שלנו, אולי הגיע הזמן לחיבור? למפלגה שתחבר תשתית יהודית ציונית ופלסטינאית בכבוד ובשוויון? תחשבו כמה כח תהייה למפלגה כזאת, איזו עוצמה תהייה לתנועה כזאת.

היחס לפלסטינאים בארץ רק מוכיח את הקוטביות של החברה בישראל. זאת חברה שבטית, משוסעת, מבוזרת. זאת חברה שמוכנה לקבל אותך כחלק מהקונצנזוס רק אם אתה מקבל את הקונצנזוס כחלק ממך. במקום פלורליזם אנחנו מקיימים מיינסטרימיזם. יצרנו פה חברה חלשה, שנותנת לבעלי ההון והשררה לבצע בנו הפרד ומשול קלאסי. תשאלו את הקהילה הגאה, שכמה שיותר מנסה להתמרכז ולהתחבב על המיינסטרים מגלה שהמאבק עבור זכויותיה נמצא עדיין בשוליים. יש לנו מזרחים, אשכנזים, רוסים, כורדים, צפוניים, קיבוצניקים ותל אביבים. זאת רק רשימה חלקית, לא של פסיפס זהויות שבונה אומה, אלא של שברי הזכוכית של הזהות המשותפת שלנו. בסוף מסתבר, שדווקא העם היהודי שהצליח לשמור סוג של דבק במשך 2,000 שנות גלות, לא מסוגל להדביק את עצמו ביחד במשך 60 שנות עצמאות.

 כנראה שלא נבין, איך התעלמות מאזרחי המדינה רק כי הם שייכים לקבוצה אתנית שונה מובילה אותנו לשלטון גזעני, איך חוסר הרצון המופגן שלנו להתערות ולהבין מה קורה מעבר לחומת הלאום שלנו פוגע בשמאל ומחזק את הימין. ואולי נזכר בהם, בבני הדודים הפלסטינאים, כשנרצה לקושש כמה קולות בשביל תהליך שלום מזוייף.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: