ממשלת ישראל החליטה להקים עשרה יישובים חדשים בבקעת ערד והחלטה זו מעוררת התנגדות עזה בקרב תושבי האזור, ארגונים סביבתיים ואפילו המשרד להגנת הסביבה. אנו מפרסמים נייר שאלות ותשובות שהכין ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה"
מהי התוכנית להקמת היישובים החדשים במבואות ערד?
זוהי תוכנית להקמה של כעשרה יישובים כפריים חדשים באזור ערד: מבואות ערד מזרח (בקעת ערד) ומבואות ערד מערב (חבל יתיר). התוכנית התקבלה בהחלטת ממשלה ונמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ללא שיתוף הציבור המקומי. התוכנית מייעדת הקמה של כעשרה יישובים קטנים ומבוססים המיועדים (ככל הנראה פרט לאחד) לאוכלוסייה יהודית.
מיקום היישובים החדשים. מקור: החטיבה להתיישבות, ההתסדרות הציונית העולמית.
מדוע יש צורך בעשרה יישובים חדשים?
למעשה, אין צורך אמיתי בהקמה של יישובים חדשים. בהחלטת הממשלה על הקמת היישובים נכתב כי מטרתה היא הגדלת היצע הדיור עבור אוכלוסייה של כ-11,000 נפש. אלא שכבר כעת, בשני יישובים שהקמתם אושרה, ישנן תשתיות ל- 17,500 נפש; במקביל, עשרות יישובים ותיקים בנגב, כפריים ועירוניים גם יחד, סובלים מהגירה שלילית ומשוועים לאוכלוסייה חדשה. הסיבות להקמת היישובים החדשים הן פוליטיות, ואינן נובעות מצורך אמיתי בהרחבת התשתיות; יש די והותר תשתיות זמינות לשיכונם של עשרות אלפי תושבים חדשים ביישובי האזור. בנוסף, ביישובים החדשים מתוכננים מספרים מועטים של יחידות דיור-עדות לכך שמטרתם איננה הגדלת היצע ההתיישבות בנגב.
האם התכנית הממשלתית טובה לנגב או שתפגע ביישובים הקיימים?
אף שבתזכיר התוכנית מוצהר כי התוכנית לא תפגע ביישובים קיימים ואף תועיל לחיזוקם, מקרים אחרים מהארץ הוכיחו חד משמעית: הקמה של יישובים פרבריים חדשים גורמת לעזיבה של אוכלוסייה
חזקה מהערים השכנות. האוכלוסייה המבוססת מעדיפה את התשתיות החדשות, שירותי החינוך המשופרים והמגורים המובטחים לה ביישובים חדשים. הקמת יישובים חדשים כרוכה בתקציבי עתק שבאים על חשבון חיזוק היישובים הקיימים. רוב האוכלוסייה שתעבור להתגורר ביישובים אלה תהיה אוכלוסייה חזקה ומשכילה מהאזור ולא אוכלוסייה "חדשה" ממרכז הארץ. היישובים ייצרו קיטוב חברתי בין אלה שידם משגת לעבור ליישוב חדש, ובין אלה שיישארו להתגורר ביישובים הקיימים ויסבלו מתקציבים מופחתים ומהזנחה גוברת.
מהי עלות הקמתם של יישובים חדשים לעומת חיזוק יישובים קיימים?
מחקר שנערך על ידי המשרד להגנת הסביבה מוכיח חד משמעת שעלות יישוב כפרי חדש גבוהה פי שלושה (!) לעומת עלות הקמת שכונה חדשה בעיר. הפער המשמעותי לא מתבטא רק בהקמת היישובים אלא גם בהשקעות הממשלה בתחזוקתם לאורך השנים. תקציב המדינה מוגבל- לא הגיוני שהקופה הציבורית תממן הן את העלות הניכרת שבהקמת היישובים החדשים, והן את חיזוק הערים הקיימות; פיתוח יישובים חדשים בא על חשבון יישובים קיימים.
האם אזור ערד "ריק" מהתיישבות, ולכן זמין להקמת יישובים חדשים?
החלטת הממשלה מתייחסת אל מרחב הנגב כאל מרחב שומם, שהתוכנית המוצעת מבקשת "להפריחו". אוכלוסיית היעד של התכנית היא אוכלוסייה יהודית בעיקרה וכוללת משפחות, גרעיני התיישבות ומשפחות חיילי צבא הקבע. אולם באזור מבואות ערד מתגוררת אוכלוסייה בדואית המהווה שיעור ניכר מאוכלוסיית הנגב כולו. במקום להקים יישובים חדשים, יש להסדיר את סוגיית ההתיישבות הבדואית באזור. התוכנית להקמת היישובים החדשים מתעלמת במכוון מסוגיה זו, ובכך מוכיחה עצמה כתוכנית לא שוויונית ולא דמוקרטית.
מדוע התוכנית לא סביבתית?
ערד מוקפת בשטחים פתוחים ונופיים בעלי ערך רב. יישובים חדשים פירושם רבבות דונמים נוספים של שטחי טבע שיכוסו בבטון, בתשתיות נוספות של חשמל, מים ותקשורת, וכמובן במאות קילומטרים נוספים של כבישים. פירושם פגיעה ברצף של שטחים פתוחים ערכיים ובמערכות האקולוגיות הקיימות באזור. נוסף לכל אלה, תסבולנה המשפחות שתתגוררנה בישובים הפרבריים החדשים מתלות מוחלטת ברכבן הפרטי על מנת לספק את צרכיהן הבסיסיים ביותר, מציאות שאינה עולה בקנה אחד עם יעדי המשלה לצמצום פליטת גזי חממה. הנופים סביב ערד מהווים נכס חשוב- יש לשמרם ולנצלם לתיירות, לנופש ולפאי, ולא לפגוע בהם. מיקום הישובים בחבל יתיר ובמבואות ערד צפוי לפגוע בשטח ערכי, רגיש ורציף. הקמת יישובים חדשים נוגדת עקרונות של פיתוח בר קיימא.
האם התנגדות להקמת יישובים חדשים משמעותה התנגדות לחיזוק הנגב?
לחלוטין לא! אנו תומכים ביישוב הנגב ובחיזוקו. עם זאת אנו מאמינים שהדרך לחיזוק הדרום אסור שתבוא על חשבון התושבים והיישובים הקיימים באזור, תוך פגיעה קשה בשטחים הפתוחים. הדרך הנכונה היא דרך של שיתוף פעולה ומציאת פתרונות נכונים ושוויוניים לכל האוכלוסייה המתגוררת בדרום. ציונות אמיתית והגשמה פירושן חיזוק ההתיישבות הקיימת, השקעה בה והפיכתה לאטרקטיבית
לכלל האוכלוסייה. במקום לפגוע במרחבים פתוחים ורגישים, להחליש את הערים סביב ולהשקיע משאבים רבים בפיתוח נקודות ישוב חדשות ולא נחוצות, יש לחזק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס.
מעוניינים להצטרף למאבק? צרו איתנו קשר.
ערן בן נון, רכז מגמה ירוקה במכללת ספיר, sapir@green.org.il 0523128065
נופר אבני, החברה להגנת הטבע-קהילת באר שבע, nufar@spni.org.il
למידע נוסף:
- דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העוסק בהשלכות החלטת הממשלה בדבר הקמת חבל ההתיישבות באזור מבואות ערד.
- אתר החברה להגנת הטבע, קהילת באר שבע. חומרים לדוגמה:
מצגת על התוכנית – משרד ראש הממשלה והחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית
הצעת ההחלטה שאושרה בממשלה
דו"ח המשרד להגנת הסביבה: הקמת יישובים חדשים בהשוואה להרחבת יישובים קיימים: בחינת היבטים כלכליים.
ואנחנו מוסיפים גם:
- חומרים בנושא יישובי מבואות ערד באתר "עבודה שחורה"
- מאמר של ערן בן נון, רכז מגמה ירוקה במכללת ספיר
- פרוטוקול דיון בכנסת בנושא, נכחו בו מלבד המוזמנים רק ח"כ דב חנין וח"כ פרופ' אבישי ברוורמן
עבודה שחורה - אתר זמני 
אני מסכים ומזדהה עם כל הנקודות במאמר.
לילד הזה יש אבא ואמא. לאבא קוראים יעקוב עמידרור ולאמא קוראים בנימין נתניהו. אצל האבא (ואני מוכן להסתכן בהוצאה של מליון וחצי שקלים בגין לשון הרע) כל מי שמדבר ערבית ו/או וגם מתפלל כשישבנו אל ירושלים (קרי מוסלמי) הוא אויב העם ובין אויבי העם נכללת הפזורה הבדואית(בני דת מוחמד ודוברי ערבית). אצל האמא:גם כשהיא מדברת אל עצמה מול הראי גדל האף כמו בסיפור של פינוקיו.
כל מטרת התוכנית הגזענית הזו היא לאפשר השתלטות (שכבר מתרחשת דה-פקטו) של החרדים על ערד והשתלטות יהודית טהורה על השטח בבקעת ערד כדי להדיר ממנו את הפזורה הבדואית.
כל השאר הם תירוצים אמטלות וסתם להג שבבסיסו הוא גזעני באופן מביש ביותר.
העובדות המצוינות במאמר רק מחזקות את הטיעון שלי ולכן צריך לקרוא לילד בשמו: הקמת ישובים בבקעת ערד על מנת למצב באזור רוב יהודי ולדחוק לשוליים את הפזורה הבדואי.
…אצל הסינים (שאלו בטיבט) זה עובד מצויין….
וסין? סין איננה דמוקרטיה.
מנחם.
[…] לא צריך להקים את הישובים האלה, דברים קצרים שלא הושמעו בכנס בערד מאת: יעקב […]
באותו עניין: